<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"א</h1>
<h2>דף עג:</h2>
התרומה הוא שהזכירה התורה האמיתית (דברים י"ח ד') ראשית דגנך, ומן התורה אינה נוהגת אלא בארץ ישראל. וכן התורה לא נתן בה שיעור, ומשום הכי הוא דאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי, ומיהו חכמים ז"ל נתנו בה שיעור כאמרם מסכת תרומות פ"ד (מ"ג) עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד מששים, בינונית אחד מחמשים, וסמכו על המקרא שלא לפחות מששים. גרסינן בתוספתא מסכת תרומה פ"ה (ה"ח) מנין שאם תרם ועלה בידו אחד מששים שתרומתו תרומה, שנאמר (יחזקאל מ"ה י"ג) זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחומר החיטים וששיתם את האיפה מחומר השעורים, וזה שאיפה שלש סאין ששיתה חצי סאה, והחומר שלשים סאין אם כן חצי סאה הוא חלק אחד מששים בחומר. ולשון "תרומה" קרוב לזה "תרי ממאה". ורוב הגאונים ז"ל פסקו שבזמן הזה שהתרומה עומדת לשריפה מפני שהיא טמאה רשאי אדם להפרישה אפילו לכתחלה כל שהוא כשמואל, וכן נמי פסק הר"ם במז"ל הלכות תרומה פ"ג (ה"א).
